פעילותו הציבורית

ישעיהו קרניאל היה פעיל ציבור בכל רמ"ח אבריו, משחר צעירותו עסק לצד ההוראה בהמחזה ובימוי של מחזות בבית הספר היסודי בזיכרון יעקב בשיתוף רעייתו, הגב' אידה קרניאל לבית לובמן, אף היא מורה שטפחה לימודי מוסיקה ותיאטרון.

הזוג יצא לקונגרס הציוני ה-6 בבאזל כנציגי המורים בא"י שם פגשו את חוזה המדינה ואחרים מקרב נציגי התנועה הציונית. מבאזל שלח קרניאל כתבות ורשמים על הנעשה בדיוני הקונגרס והאווירה במקום.

בשובם ארצה השתתפו בני הזוג בייסוד "הסתדרות המורים" שעל הקמתה הוחלט ב"כנסיה הראשונה" שהתכנסה בזיכרון יעקב באוג' 1903.שמותיהם חקוקים על לוח הזיכרון ביער הסתדרות המורים הסמוך לקיבוץ מעלה החמישה.

בשנת 1906 הצטרף קרניאל לסגל עובדי בנק אנגלו-פלסטיין-קומפאני (אפ"ק וכיום בל"ל) מייסודו של ז.ד.לבונטין והעתיק את מגוריו לירושלים. ברבות השנים העפיל בסולם הדרגות והתמנה למשרת סגן מנהל הסניף בחיפה (1913-1910) ולמנהל הסניף בצפת (1919-1913), בתפקידו זה נמנה על חבורת ההנהלה המרכזית הראשונה של הבנק ולמורשה חתימה מטעמה.

בהיותו בחיפה נבחר לחבר הועד של ספריית "ישורון" ואילו בצפת עסק בהתנדבות בניהול "קרן העזרה האמריקאית" בשיתוף ח.מ. קלווריסקי וכיהן כנשיא הסניף המקומי של ארגון "בני ברית" כמו כן כיהן כיו"ר ועד ההורים של ביה"ס העברי בעיר (אליאנס?)

בשלהי 1919 שב לירושלים והתמנה למנהל המשק והחשבונות של ביה"ח "הדסה" ונציג העובדים, במקביל נודע בעשייה ציבורית בשטחים רבים כגון:

• עיתונאי פובליציסט בעיתוני בן יהודה ונציג "דאר היום" בפורומים שונים
• מו"ל של עיתונים היתוליים-סאטיריים
• מתרגם לעברית ומעבד מיצירותיו של הסופר האידי שלום עליכם
• חבר פעיל באגודת "המכבים" לטיפוח הספורט
• חבר פעיל בפורום "עבריה" בחסות אליעזר בן יהודה ורעייתו (חמדה) לקידום השגרת השפה העברית
• חבר ונשיא בארגון "בני ברית"
• חבר ונשיא במסדר "הבונים החופשיים", מייסד הלשכה העברית הראשונה "הר-ציון" ומתרגם לעברית את "המדריך המקוצר לבונה החופשי"
• פעיל בארגון "כינור ציון" לעידוד הזמרה והמוסיקה
• שותף פעיל בייסוד "בית העם" ויו"ר המוסד
• שותף פעיל ביוזמה להקמת "הגימנסיה העברית" בירושלים
• פעיל בחוג ידידי רשת החינוך "אליאנס" (כי"ח)
• מורה ומסמיך פקידי הנהלת-חשבונות
• נואם ומרצה-אורח בענייני דיומא, תולדות מושבות העלייה הראשונה והתנועה הציונית
• פעיל ולוביסט למען צפת, שליח המשרד הארץ-ישראלי לעיר
• שדר שיחות חולין רדיופוניות בענייני אקטואליה ברדיו הארץ-ישראלי
• משתתף פעיל בשיח הציבורי (פרלמנט רחוב)
• שליח ציבור במפגשים חברתיים עם נציגים זרים בעיר
• מתרים ותורם למוסדות הציונים

קרניאל לא חדל מפעילות ציבורית עד יומו האחרון וניכר כי תרם לקהילה ערכי תרבות ומורשת בצד טיפוח העברית. הוא נפטר בחיפה (5 דצמ' 1942) בהרצותו על מפעלו של אליעזר בן יהודה.